הערות על השו״ע יו״ד סימן צב בדין מצקת. כ׳ החמודי דניאל (הלכות כ״ר ס״א, הובא בדרכי תשובה סימן צב ס״ק ר) ״נראה לחלק דאם שאב מכלי ראשון שעומד אצל האש אפשר שיש על הכלי ששואב בו נמי דין כלי ראשון כיון שהיה אצל האור אבל אם העבירו הכלי הראשון מהאור ושאב, נהי דכלי ראשון הוא אין בו כח לעשות את הכלי ששואב בו כלי ראשון דהוא היה בעצמו אצל האור אבל כלי ששאב בו לא היה לעולם וצ״ע״ עכ״ל. וכן כתב בפשיטות התורת האשם (כלל לג סק״א), והחזיק בסברא זו אע״ג שאיכא לדייק איפכא מכ״מ עיי״ש (וכדלהלן בעז״

הערות על השו״ע יו״ד צב כ׳ הבכור שור (הובא בפת״ש סימן קה ס״ק ז) ״אנן לא בקיאין בשיעור שכריסו של תינוק נכוה, לכן עכ״פ במידי דאורייתא ראוי להחמיר בכלי ראשון עד שיצא הספק מלבו שאין בו חום הנזכר, ואפילו בדרבנן צריך חקירה ע״ז, ודלא כמנהג העולם לשער בזמן שא״א להחזיק בו היד מחמת חום מקרי יס״ב, לא זולת, דליתא״ עכ״ל. וכן כתב הדרישה (או״ח סימן שיח ס״ק ה׳) ״מכאן תשובה למורי הוראה דשואלים אם היס״ב בתבשיל משערים באצבע, וזה אינו אלא שכרסו של תינוק נכוית וכו׳״. אמנם היד יהודה (סימן קה פיה״ק

הערות על השו״ע יו״ד צב גוף הדין, הוא מחלוקת (הובא בתוס׳ בכ״מ בש״ס ובטור יו״ד סו״ס סח) בין רשב״ם, דסב״ל עירוי ככלי שני, ור״ת דסב״ל שהוא (כמעט) כלי ראשון, ומבשל כדי קליפה. להלכה, פסק המחבר (יו״ד סס״ח ס״י, ובאו״ח סימן שיח ס״י) כר״ת דעירוי מבשל כ״ק. ומיהו כתבו הפוסקים (ט״ז באו״ח שם, מג״א סימן קסח ס״ק כד, ועוד, וכ״כ אדה״ז בסימן קסח סי״ח ״תלוי במחלוקת״, ובסדבה״נ פ״ב הי״ד ״עירוי מכלי ראשון הוא ספק אם נדון ככלי ראשון או ככלי שני״) דהיינו רק לחומרא, אבל לא לקולא (למשל לענין הגעלה), כי

חתיכת דג שנצלה בגריל בשרי והמסתעף בדין זיעה הנוגע להרבה דינים שונים שאלה. חתיכת דג הונחה על קרש עץ בתוך גריל בשרי, כאשר הרשתות של הגריל היו מלוכלכות משימוש בבשר מלפני כשבוע ימים. לפני הנחת הדג, הגריל כבר הוסק מספר דקות, ולאחר מכן נסגר מכסה הגריל למשך כמה דקות והדג בתוכו. האם מותר לאכול הדג. תשובה. א) קודם כל צריכים אנו לבאר דמאחר שלא הושם הדג באופן ישיר על הגריל, רק על קרש עץ, אין שום חשש שנגעו הדגים בבשר עצמו, ואפילו אם הי׳ ממשות בשר על הרשת במקום ששמו שם הקרש עץ ג״כ מות