כל הציונים דלהלן הם לשו״ע סימן תקפ״ו, אא״כ מפורש אחרת א) שופר שהוא נקוב [דהיינו שיש בו חסרון מגוף השופר] ולא סתמו כלל—כשר לתקוע בו אף על פי שנשתנה קולו. מיהו אם יש שופר אחר אין לתקוע בזה כי י״א שאין לתקוע בשופר נקוב (ועוד כתבו הפוסקים שי״ב משום הקריבהו נא לפחתך וכו׳ וצ״ע אם היינו הך דלפום ריהטא הי״א שאין לתקוע פוסלים מעיקר הדין מדין נסדק וצ״ע). ב) ואם בא לסתום הנקב—יש הרבה פרטי דינים שצריך ליזהר בהם ומחלוקות הפוסקים, יעויין היטב בשו״ע (ס״ו). ומטעם זה אין לקנות שופר אלא עם השג

שאלה. האם יש טעם לא לעשות מעמדות בפחות מעשרה. תשובה. תנן (מגילה כג ע״ב) ״אין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים … פחות מעשרה״. פירש״י: ״אין עושין מעמד ומושב. למת כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ז' פעמים לבכות את המת והרוצה לסופדו יספוד והכי תניא (ב״ב דף ק:) אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו״. וגרסינן שם בגמרא: ״ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה. כיון דבעי למימר ׳עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו׳, בציר מעשרה לאו אורח אר

שאלה, האם מותר להשתמש באלוגרפט לתקן החניכיים לצורך השתלת שן? קודם כל, לבאר את המציאות: אלוגרפט הוא שתל רפואי שמקורו ברקמה אנושית שנלקחה מגופת אדם מת. הרקמה עוברת עיבוד כימי שבו מחטאים אותה ומסירים את כל התאים החיים, כך שהיא אינה נחשבת רקמה חיה ואינה נדחית על ידי הגוף. בפועל, היא משמשת כ־שלד ביולוגי (מסגרת קולגן) שעליו הגוף בונה עם הזמן רקמה חדשה משלו. ברפואת שיניים משתמשים באלוגרפט של חניכיים כדי לעבות או לחזק את החניכיים, בעיקר כהכנה לשתל שן או לשם הגנה עליו לאורך זמן. והשאל

ב״ה ו׳ טבת תשפ״ה החיים והשלום מאדה״ש לכבוד ידידי הרה״ת הרה״ח . . . שי׳, רב ושליח בעיר . . . , נדרשתי ללו שאלו אודות גוי שהוא תומך גדול של מוסד שלכם, שהוא רוצה ללמוד תורה״ק. בעבר למדת איתו דברים המותרים ללימוד גויים כמו בענין אחדות ה׳ וכיו״ב (שהוא א׳ מז׳ מצוות בני נח). אבל אחרי משך זמן התעניין ללמוד דברים אחרים. סדר הלימוד ביניכם הי׳ שהגוי הנ״ל קורא באנגלית מהספר, ואתה עונה לו על שאלות שמתעוררות אצלו להסביר הדברים, אבל אין אתה מלמד אותו התוכן באופן ישיר. ושאלתך, האם מותר ללמוד

שאלה. מישהו הביא לי בקבוק יין אינו מבושל, ופתחנו אותו בסעודת שבת ושתינו קצת ממנו. אחר כך במשך השבוע, הבקבוק עמד על הקאונטר במטבח, וביום שני באה השפחה הגוי׳ לנקות את הבית, ואין איש מאנשי הבית שם בבית, אלא שלא היתה יודעת מתי בעל או בעלת הבית היו אמורים להגיע והי׳ יכול להיות בכל רגע, ואכן הגיעו אחרי חצי שעה. אח״כ ביום שלישי השתמשו ביין זה בתבשיל של עופות, מה דין היין והתבשיל. תשובה. יש להתיר בדיעבד היין והתבשיל. טעמים ומקורות. דין התבשיל תלוי בדין היין כפשוט (עי׳ ש״ך סימן קלד