שאלה. אברך בשנה ראשונה המשמש כש״ץ בקהילה אשכנזית והם מקפידים שילבש קיטל, האם מותר לו ללבוש הקיטל. תשובה. המנהג שלא ללבוש הקיטל בשנה ראשונה אחר הנשואין מנהג קדום הוא והובא אצל הרבה פוסקים. עם זאת, עם הצבור אינם מוכנים להניח הש״ץ על מנהגו (ואין הדין עמם, כי זה מנהג ישן נושן כנ״ל, וגם אינו נוגע לכבוד הצבור, אבל מ״מ יהי להם אשר להם) ומתעקשים שילבש קיטל, יכול ללבוש הקיטל. טעמים ומקורות. שלא ללבוש קיטל בשנה ראשונה—המטה אפרים לא הביא מנהג זה, כמו שכ׳ בקצה המטה סימן תרי ס״ק טו, ועי

בענין התקיעות דר״ח אלול—עי׳ מג״א ס״ק ב׳ שדעת החכמת שלמה ולבוש ומשאת בנימין (סימן ב׳) דיש להתחיל מיום א׳ דר״ח אלול, וכ״כ מטה משה בשם מהרי״ל. וכן דעת הט״ז ס״ק א׳. וכן דעת האלי׳ רבה ס״ק ג׳ בעיקרא דדינא, וכן החרה החזיק בדברי נחמי׳ השלמה לסימן תקפ״א, עי׳ שם בקו״א בארוכה. וטעם דעה זו, דבא׳ דר״ח עלה משה להר. לאידך דעת המג״א עצמו להתחיל מיום ב׳. וגם האלי׳ רבה והדברי נחמי׳ הנ״ל כתבו שהמנהג בפועל להתחיל ביום ב׳. וכן משמע במטה אפרים ס״ז שעיקר המנהג להתחיל מיום ב׳, וכן כתב בערוך השלחן ס

במענה לשאלת ח״א אם אומרים תחנון בקשעהמ״ט ליל ערב ר״ה: בטור כתוב שאין נופלים על פניהם בער״ה כמו בשאר ערב יום טוב. והחידוש בזה הוא שאע״פ שמתענים בו, מ״מ רוחצין ומסתפרין ואין נופלים על פניהם וכו׳, דסוף סוף הוא ערב יום טוב (אלא דצע״ק, דהרי זה שאין נופלים על פניהם בערב יום טוב הוא משום דבלא״ה אין אומרים תחנון בתשרי אחרי יו״כ וכל חודש ניסן ותחילת חודש סיון). עכ״פ לא מצאתי בשום מקום שערב ראש השנה נחשב יום טוב. ואדרבה, הוא תענית. רק בערב יום כפור מצאנו ש״חושבים״ אותו ליום טוב, וגם

הערות על השו״ע או״ח תקפו א) שופר שהוא נקוב [דהיינו שיש בו חסרון מגוף השופר] ולא סתמו כלל—כשר לתקוע בו אף על פי שנשתנה קולו. מיהו אם יש שופר אחר אין לתקוע בזה כי י״א שאין לתקוע בשופר נקוב (ועוד כתבו הפוסקים שי״ב משום הקריבהו נא לפחתך וכו׳ וצ״ע אם היינו הך דלפום ריהטא הי״א שאין לתקוע פוסלים מעיקר הדין מדין נסדק וצ״ע). ב) ואם בא לסתום הנקב—יש הרבה פרטי דינים שצריך ליזהר בהם ומחלוקות הפוסקים, יעויין היטב בשו״ע (ס״ו). ומטעם זה אין לקנות שופר אלא עם השגחה. ג) נסדק רוב אורך השופר פ