תחנון בקשמעהמ״ט ליל ערב ר״ה

במענה לשאלת ח״א אם אומרים תחנון בקשעהמ״ט ליל ערב ר״ה: 

בטור כתוב שאין נופלים על פניהם בער״ה כמו בשאר ערב יום טוב. והחידוש בזה הוא שאע״פ שמתענים בו, מ״מ רוחצין ומסתפרין ואין נופלים על פניהם וכו׳, דסוף סוף הוא ערב יום טוב (אלא דצע״ק, דהרי זה שאין נופלים על פניהם בערב יום טוב הוא משום דבלא״ה אין אומרים תחנון בתשרי אחרי יו״כ וכל חודש ניסן ותחילת חודש סיון). 

עכ״פ לא מצאתי בשום מקום שערב ראש השנה נחשב יום טוב. ואדרבה, הוא תענית. רק בערב יום כפור מצאנו ש״חושבים״ אותו ליום טוב, וגם זה אינו מדינא דהרי מותר בהספד ותענית, רק שנהגו לא להספיד ולהתענות בו, וגם מצוה להרבות באכילה, עי׳ בכ״ז בסימן תר״ד בארוכה. 

ובנוגע בלילה שלפניו, עי׳ שם שתלוי בחילוקי מנהגים, יש שחושבים גם לילה שלפניו ליום טוב (וממילא שא״א תחנון בקשעהמ״ט), ויש שחושבים אותו יום טוב רק מעלות השחר ואילך (וממילא שאומרים תחנון בקשעהמ״ט). 

העולה מזה, שבקשעהמ״ט ליל ערב ראש השנה בפשטות אומרים תחנון, אא״כ נמצא בשום מקום מרבו״נ שנוהגים לא לומר (באוצר מנהגי חב״ד כתוב שבער״ה לא היו הולכים לישון. ובזכרוני שבאיזה מקום כ׳ אדמו״ר הריי״ץ שבליובאוויטש איז געווען נעכט ווען מ׳האט נישט געזאגט קשעהמ״ט). וליל ערב יום כפור תלוי במנהג ועדיין לא מצאתי איפה שמפורש מה מהנגנו, אבל בשוע״ר סימן תרד משמע קצת שעיקר המנהג הוא שגם לילה שלפניו חושבים ליום טוב ובמילא שאין אומרים תחנון בקשעהמ״ט (אבל במנחה אומרים). ועצ״ע. (ושוב מצאתי להרב ברוין בלוח שג״כ מצדד שא״א תחנון כדברינו הנ״ל.)