הערות על השו״ע או״ח תקפו הפכו ותקע בו לא יצא—בפמ״ג מ״ז יב הביא דעת ס׳ יום תרועה שאפילו הרחיב הקצר בלבד ושינה פסול, ולא בעינן תרווייהו. ובאמת כן מפורש בפי׳ רבינו חננאל כז ע״א שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב ״או או״ קאמר. אבל בריטב״א פי׳ שעיקר הקפידא שיהי׳ ראשו הקצר כנגד פי האדם. והעתיק דעתו במשנ״ב. ולפי״ז אם הרחיב הקצר לבד י״ל דלית לן בה כל שעדיין תוקע בצד הקצר. וכפשטות לשון הגמרא ״הפכו״. וכל שאינו מהופך שפיר דמי. והנה י״א דדעת אדה״ז כדעת יום תרועה, מדכתב שאם הפכו פסול בין שתקע

הערות על השו״ע או״ח תקפו גלאנץ על השופר אין בו שום חשש כיון שאין בו ממשות כלל—שו״ת קנין תורה ח״ה סנ״ה. ולפי״ז צריך לומר שהא דסי״ז ״המציירים בשופר צורות במיני צבעונים לא יפה הם עושים דשמא ישתנה הקול מחמת זה״. צ״ל דמיירי באית בי׳ ממשות. ובציפוי כל שהוא (אפילו יש בו ממשות) מן הסתם לא נשתנה הקול מחמת הציפוי, ואין צריך להחמיר אלא אם יודע שנשתנה הקול—אדה״ז סט״ז ע״פ מג״א ס״ק כא בשם הרא״ש. והנה מאן מפיס כמה הוא יותר מכל שהוא, ע״כ יש ליזהר שלא יהי׳ שום מדבקה על השופר—עי׳ שו״ת שבט הקה

הערות על השו״ע או״ח תקפו שופר מבהמה טמאה—בב״י הביא דברי הר״ן דסליק עלה בצ״ע. ובד״מ כ׳ ״וטוב להחמיר״. אבל בשו״ע סתם לפסול. ולמדו האחרונים (האלי׳ רבה והברכי יוסף) בדעתו שחזר בו בשו״ע והחליט לפסול. וכן פסק המג״א ס״ק ג׳, ודחה דברי העולת שבת שהשיג על רמ״א. וכן נראה דעת הגר״א בביאורו מדמיישב הצ״ע של הר״ן עיי״ש. וכן פסק לדינא באלי׳ רבה שם (ובברכי יוסף שם שקיל וטרי וכנראה דרפיא בידי׳). וכ״פ בחיי״א קמ, ב. וכ״פ בערוך השלחן ס״ו. והעיקר—שרבינו הזקן ס״ג כ׳ להדיא ״יש לפוסלו אפילו בדיעבד״ (

הערות על השו״ע או״ח תקפו א) שופר שהוא נקוב [דהיינו שיש בו חסרון מגוף השופר] ולא סתמו כלל—כשר לתקוע בו אף על פי שנשתנה קולו. מיהו אם יש שופר אחר אין לתקוע בזה כי י״א שאין לתקוע בשופר נקוב (ועוד כתבו הפוסקים שי״ב משום הקריבהו נא לפחתך וכו׳ וצ״ע אם היינו הך דלפום ריהטא הי״א שאין לתקוע פוסלים מעיקר הדין מדין נסדק וצ״ע). ב) ואם בא לסתום הנקב—יש הרבה פרטי דינים שצריך ליזהר בהם ומחלוקות הפוסקים, יעויין היטב בשו״ע (ס״ו). ומטעם זה אין לקנות שופר אלא עם השגחה. ג) נסדק רוב אורך השופר פ