שופר שהרחיבו בצד אחד

הערות על השו״ע

או״ח תקפו

הפכו ותקע בו לא יצא—בפמ״ג מ״ז יב הביא דעת ס׳ יום תרועה שאפילו הרחיב הקצר בלבד ושינה פסול, ולא בעינן תרווייהו. ובאמת כן מפורש בפי׳ רבינו חננאל כז ע״א שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב ״או או״ קאמר. 

אבל בריטב״א פי׳ שעיקר הקפידא שיהי׳ ראשו הקצר כנגד פי האדם. והעתיק דעתו במשנ״ב. ולפי״ז אם הרחיב הקצר לבד י״ל דלית לן בה כל שעדיין תוקע בצד הקצר. וכפשטות לשון הגמרא ״הפכו״. וכל שאינו מהופך שפיר דמי. 

והנה י״א דדעת אדה״ז כדעת יום תרועה, מדכתב שאם הפכו פסול בין שתקע בצד הרחב בין בצד הקצר. וליתא, חדא שכ׳ לשון ״הרחיב … וקיצר …״, וגם שהביא דברי הגמרא ורש״י לקמן לד ע״א ״פרט להפוך״, לאשמעינן שעיקר הקפידא הוא על שהוא הפוך, ולא אם רק הרחיב הקצר דעדיין לאו הפוך הוא, ועוד דציין לסימן תק״צ שמבואר שם הדין של תקע בצד הרחב, מכלל דמישך שייך דין דכאן בדין דשם והיינו שהפיסול הוא משום הפוך ולא זולת זה. עכ״פ כל ההלוך ילך של אדה״ז שם מורה שבעינן תרווייהו דוקא, דוק שם בלשונו ותשכח דהכי הוה. ועי׳ שו״ת מנחת יצחק ח״ח סנ״ד. וכנראה שנהוג עלמא להקל, בשגם שי״ל ששינוי כלשהו (כנהוג שמרחיבים קצת פה השופר) אינו כלום אף לדעת רבינו חננאל, וק״ל.