הערות על השו״ע יו״ד צד גדר דבר גוש: צלול ונשפך כרוטב אינו גוש, כמש״כ הש״ך סימן קה ס״ק ח׳. וחתיכות בתוך הרוטב: בבדה״ש קכד, לט כ׳ שאין דינו כגוש ומתקרר בכלי שני, ודייק לה מדברי אדה״ז בקו״א סימן רנג. וכן דעת הרבה פוסקים, כדהביא שם בדה״ש. ואף שיש חולקים בזה, למעשה הוי כעין ספק ספיקא, כש״כ שיש לומר שזה דעת אדה״ז כמש״כ הגרא״ח נאה. וכן נראה דעת הצמח צדק סס״ה שכ׳ בתוך הדברים ״דהאו״ה ורש״ל מיירי בבשר מבושל בקדירה ואח״כ הוציאוה מהקדירה ונתנוה בכלי קר בזה פליגא דרמ״א ס״ל דהוי ככ״ש …״ עי

שאלה. מי שבישל מרק בקדירה של בשר, האם מותר לכתחילה לחממו בקדירה פרווה ושהקדירה ישאר בחזקת פרווה. תשובה. פשוט שבדיעבד נשאר הקדירה בחזקת פרווה אף אם הקדירה הראשונה הי׳ של בשר ב״י, אבל צ״ע אי אריך למעבד הכי לכתחילה. דהנה, בש״ך סימן צ״ד ס״ק ט״ו מאריך להוכיח שאף לדידן דמחמרינן בנ״ט בר נ״ט, בג׳ נותני טעם מותר לכו״ע. וכן כתב אדה״ז בסימן תנ״ב בהגה. אך הט״ז שם בדף אחרון הביא בשם כמה ראשונים שמ״מ אסור לגרום נ״ט בר נ״ט לכתחילה אפי׳ בב׳ כלים. וצ״ע בדעת אדה״ז שם אם סב״ל להתיר לכתחילה בכל