לשון אדה״ז בסימן רמב סי״א ״בערב שבת אין פנאי לכבס״ הוא שפה אחת ודברים אחדים עם לשון הא״ר אות ט׳ אות באות ממש, ודלא כמגן אברהם ס״ק ג׳. והציון במהדורת קה״ת למ״א הוא שלא בדקדוק. ואפרש שיחתי: המג״א בס״ק ג׳ כ׳ ״שלא יכבסו בערב שבת שיהיו פנוים לכבוד שבת״. אבל הא״ר שם כ׳ ״והא דלא תיקן בערב שבת משום שאין פנאי לכבס״, ובאמת זה לשון הרא״ש ב״ק פ״ז סי״ט, וכמצויין על הגליון בשוע״ר. וק״ל ההבדל ביניהם, דלהמג״א הוא ענין חיובי לכבס בחמישי דוקא כדי ״שיהיו פנוים״ בשישי, אבל להא״ר אין ענין לכבס בח