חיוב מזוזה במקום שיש לו פחות מד׳ כתלים

הערות על השו״ע

יו״ד רפו

סעי׳ ו׳ אכסדרה והוא המקום שיש לו ג׳ כתלים ותקרה אע״פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות.  ובמק״א הבאתי דברי היד הקטנה, שעיקר פטור אכסדרה אינו [רק] משום שאין לה פצימין, דהא באמת קייל״ן פתחא דאקרנא עדי פצימין, אלא מפני שאינה עשוי׳ לדירה, ושם הארכנו לחזק דבריו. 

אמנם ממוצא דברים נשמע, דבית דירה ממש חייבת במזוזה בג׳ כתלים לחוד, אע״פ שפרוצה לגמרי ברוח רביעית. ואמנם דעת הריא״ז בשלטי גבורים על הרי״ף הלכות מזוזה (ה ע״ב וו׳ ע״א מדפי הרי״ף) משמע שחולק על זה, ודעתו שאם פרוצה ברוח רביעית פטור ממזוזה. וכן כתב בדעתו הישועות מלכו על הרמב״ם פ״ו ה״ג. אבל משמעות הרא״ש וטור ושא״פ ריש סימן רפז שהביאו דין פתחא דאקרנא כפשוטו, לא משמע כן. 

יתירה מזו, משמע מרמב״ם שם שאפילו אם אין לה כתלים כלל, אלא שהוא ״תבנית בית״, חייב במזוזה, לולא הטעם שהפצימין לחיזוק התקרה עבידי. וכמו שדייק האבנ״ז סימן שפד בדעת הרמב״ם. וצע״ג, מה יענה הרמב״ם לסברא הפשוטה, שאכן הניחוהו כל האחרונים בפשיטות, שבלי כתלים אינו בגדר בית כלל (עי׳ בגדו״ה רפו, ח שכ״כ בפשיטות, ועיי״ש מה שנדחק לפרש דברי הרמב״ם). עוד קשה, מה פי׳ ״תבנית בית״, הרי אם אין לו כתלים, איך יצוייר לו תבנית בית. עוד קשה, מה נפק״מ מד״ז לדעת האבנ״ז, דאיך יצוייר תקרה ע״ג ד׳ עמודים והעמודים לאו לחיזוק תקרה עבידי. וצע״ג. 

עכ״פ היוצא לנו מכ״ז לענין דינא, שמקום המוקף ג׳ מחיצות חייב במזוזה, ופחות מזה (עי׳ ס׳ המזוזה י, ב וש״נ) לדעת רוב האחרונים אינו בגדר בית כלל, ומה שיש לדייק מדעת הרמב״ם דלא כן, הוא רחוק מן המציאות, ואפי׳ אם נמצא כן במציאות צע״ג אי צריך לחוש לזה. 

וכש״כ מקום שאין שם לא מחיצות ולא תקרה בודאי פטור ממזוזה אפי׳ הוא פתוח לבית דירה (למשל פארקינ״ג לא״ט וכיו״ב).