בענין ערוב חצירות ליום טוב

הערות על השו״ע

או״ח תקיח

עי׳ בשוע״ר סעיף ג–ד, מבואר להדיא שמעיקר הדין א״צ ערוב חצירות ליו״ט. וכסתימת המחבר לקמן סימן תקכח. והרמ״א שם שתיק לי׳. ומש״כ המג״א כאן ס״ק ה׳ שמשמעות רמ״א כאן שאסור להוציא בלא ערוב אם הוא שלא לצורך, י״ל שחזר בו לקמן סימן תקכ״ח (ומיושב בזה פליאת מאמ״ר על רמ״א שהובא במשנ״ב). או יאמר שי״ל כוונת רמ״א באו״א, עי׳ ערוה״ש כאן. ובפשטות, כוונת הט״ז, וביתר ביאור בשוע״ר ס״ד, לומר שרמ״א קאי על טלטול דרך רחוב העיר ומבואותי׳, שהם כרמלית, שבזה מהני תקון לחי ושיתוף מבואות להתיר כל טלטול בעולם אפילו שלא לצורך יו״ט, אבל מחצר לחצר שאין צריך תקון רק ע״ח, ש״ד. ועצ״ע כי קשה להעמיס כן בלשון רמ״א. ואיך שיהי׳, דעת אדה״ז ברור כנ״ל, וכן דעת הגר״א ועו״פ. וכ״מ בט״ז כנ״ל שכ׳ רק שיש ׳תועלת׳ בעירוב, כנ״ל. וגם לעיל סימן שס״ו ובסידור לא הזכיר יו״ט בנוסח ע״ח. (ובסידור אדה״ז עם ציונים והערות להגרלוי״צ רסקין שליט״א נשאר בצ״ע על מה שהשמיט אדה״ז יו״ט מנוסח ע״ח ונזקק לשינויי דחיקי, עיי״ש אצל סדר ע״ח. ולפמש״כ לק״מ.)