וידוי בסמיכה וישיבה לזקן וחולה

הערות על השו״ע

או״ח תרז

צריך להתוודות מעומד. וזקן או חלוש יכול להתוודות ע״י סמיכה—כף החיים ס״ק כג. וכ״ה בברכ״י סימן קלא אות ח׳. ופשיטא להו מה דנסתפק להפמ״ג כאן בא״א ב׳ (ומש״כ בפסקי תשובות תמוה מאד). וכל עיקר דין זה לאו בפירוש אתמר בגמרא אלא מכללא ממעשה דרב הונא פז ע״ב, והרמב״ם לא כ׳ דין זה כלל עי׳ פר״ח, וע״כ אם כי אנן קייל״ן כהרא״ש והר״ן שכך הוא עיקר הווידוי, פשיטא שבשעת הדוחק יש לסמוך על הרמב״ם והברכ״י וכו׳. ובפרט שאין הכרח אפילו בדעת הרא״ש והרמב״ם שהעמידה היא לעיכובא בדיעבד. והמ״א מציין למש״כ בסימן תקפ״ה ובתקפ״ה מציין לקמ״א ושם מבואר היתר סמיכה לבעל בשר (ומיושב בזה מה שהמג״א בסימן תרי״ט ס״ק י מציין לסימן תקפ״ה, עי׳ שם בלבושי שרד שמתחבט בכוונת המג״א, ולפמש״כ א״ש). ועצ״ע ועכ״פ היכא דא״א בענין אחר יש להקל בפרט שאין כאן שום חסרון גם אם אינו מועיל.