איך לברך על טבילה כלים כשטובל כלי שברכתו ספק עם כלי אחר

יש שאלה אחת שנשאלת שוב ושוב והוא כשטובל כלי שחיובו ספק ובמילא בלא ברכה, עם כלי אחר שחיובו ודאי כדי לברך על שניהם, ושואלים אם לברך על טבילת כלי או כלים. ואף שלענ״ד אין כאן שום שאלה כלל, ופשוט שיברך על טבילת כלים בלשון רבים, עכ״ז מפני שכיחות השאלה לא נמנעתי מלכתבו, עכ״פ בקיצור ובראשי פרקים. והוא:

א. גם אם בירך ׳כלים׳ על כלי אחד או ׳כלי׳ על הרבה כלים, יצא (באה״ט ס״ק ד׳ בשם פרי חדש. ולא מצינו חולק ע״ז, וה״נ מסתברא, דאין נוסח הברכה מעכב כל כך, וצא ולמד ממחלוקת הפוסקים גבי אם לברך על טבילת כלי מתכות, וכיו״ב מצינו בהרבה מצות דממש עצמו מספר ואטו כי רוכלא למיזל ומחשב בדבר הידוע לכל בר בי רב.)

ב. דעת כמה ראשונים, וכמה אחרונים העידו שכן המנהג, לברך תמיד ׳כלים׳ אפילו על כלי אחד. עי׳ למשל ערוה״ש סכ״ב. 

ג. כל הנ״ל בא לבאר שאין קפידא לברך ׳כלים׳. אבל במקצת התבוננות מובן ג״כ שיש להעדיף לברך ׳כלים׳ על ׳כלי׳. דהנה אם יברך ׳כלי׳, בודאי יוציא יתר הכלים מן הכלל. משא״כ אם יברך ׳כלים׳, יכלול כל הכלים בזה. והרי כל עצמו אינו טובל כלי זה בלי ברכה אלא מפני שיש דררא דחיוב, אלא שספק ברכות להקל, אבל אם אפשר למעבד טצדקי לברך בודאי עדיף לעשות כן (ועיין דוגמתו בפתחי תשובה ריש סימן שכח. ועוד. ועיין ביאור הלכה סימן שכג אריכות הביאור שאין לבטל ברכה בידים). והיות שאיך שיברך יצא, פשוט שעדיף לברך באופן שיכלול בזה כל הכלים.

שוב מצאתי שהפרי חדש ס״ק כז כתב בפשיטות לברך בלשון רבים על טבילת כלים. וע״פ כהנ״ל מובן, וב״ה שהנחני בדרך אמת. הוספה לאח״ז: וכ״ה בפמ״ג סימן שכג מ״ז ו.